גיליתם קשר בבלוטת התריס – מה עושים?

אחד מכל שלושה אנשים לערך יכול לגלות יום אחד שהוא סובל מקשריות בבלוטת התריס. לרוב יהיו אלה נשים, אך גם גברים יכולים לסבול מכך. קשריות אלו הן למעשה גושים, לרוב קטנים, ממספר מילימטרים ועד מספר סנטימטרים שנמצאים בבלוטת התריס (בלוטת התירואיד / המגן).

לרוב הקשרים לא גורמים לסימפטומים ומתגלים באקראי בבדיקות הדמיה שמבוצעות לאיזור הצוואר ובלוטת התריס.

המומחה אליו צריך להיות מופנה המטופל בשלב הראשון לאחר שמאובחנת קשרית בבלוטת התריס הינו אנדוקרינולוג.

למה חשוב לאתר קשריות בבלוטת התריס?

מרבית הקשרים בבלוטת התריס הינם שפירים, אך כ– 5% מהקשרים יכולים להיות ממאירים ומחייבים להפנות את המטופל לניתוח לכריתה חלקית או שלמה של בלוטת התריס.

 ישנם כמה סוגים של גידולים סרטניים אשר יכולים להתפתח בבלוטת התריס. השכיחים ביותר הם גידול פפילרי ופוליקולרי. גידולים אלה הם בעלי התקדמות איטית יחסית. כאשר הם מתגלים בשלב מוקדם, הטיפול בהם מאוד יעיל ואחוזי ההחלמה מגיעים כמעט ל-100% ועל כן חשובה האבחנה המוקדמת.

אולטרסאונד בלוטת התריס; בדיקות איתור ואבחון

את רוב הקשריות בבלוטת התריס לא ניתן לאבחן בבדיקה ידנית, קרי במישוש, ונדרשת בדיקת בלוטת התריס בהדמיה, לצורך אבחון הקשרים. בדיקת האולטראסאונד של בלוטת התריס והצוואר הינה בדיקת הבחירה לאבחון קשריות. הבדיקה מדגימה את מרקם וגודל הבלוטה, זרימת הדם, קיום קשרים, גודלם ומאפיינים שלהם ונוכחות קשרי לימפה צוואריים.

מדובר בבדיקה קלה ופשוטה ובאמצעותה ניתן לדרג קשריות על פי רמת החשד להיותן ממאירות. במידה ולא ניתן לאשש שפירות בדרגת ודאות כמעט מוחלטת, המטופל מופנה לבדיקת FNA – Fine Needle Aspiration – בדיקת ניקור בה מוציאים בעזרת מחט עדינה דגימת תאים מהקשרית ושולחים אותה לבדיקה ציטולוגית שמטרתה לאפיין את התאים. ההליך הhנו בטוח, לרוב ללא סיבוכים ונמצא בשימוש מזה שנים רבות.

תשובת הציטולוגיה יכולה להיות שפירה, ממאירה, חשודה לממאירות או לא אבחנתית.

כאשר התשובה המתקבלת אינה שפירה בצורה חד משמעית, יש להמשיך בבירור וטיפול על ידי מומחה באנדוקרינולוגיה.

ניקור קשרים בבלוטת התריס - פרוייקט מדעים | ד"ר איריס יעיש
אבחון אולטרסאונד בבלוטת התריס
תלמידי פרוייקט מדעים ביו רפואי ב"ס רבין, תל מונד.
סגירת תפריט