שאלות ותשובות בנושא בלוטת התריס ואנדוקרינולוגיה;

 מתי יש לבצע בדיקת נוגדנים לבלוטת התריס ואיזה נוגדנים נבדקים?

הבדיקה מבוצעת בחשד לקיום מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס (מחלה שבה נוצרים נוגדנים עצמיים ע"י הגוף) – מחלת השימוטו הגורמת לתת פעילות בלוטת התריס או מחלת גרייבס הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס .

הנוגדנים השכיחים במחלת השימוטו–ANTI TPO  ו –ANTI TG

לכ-90% מחולי השימוטו יש נוגדנים מסוג ANTI TPO

קצב ההתקדמות להיפותירואידיזם בחולה עם ANTI TPO חיובי הוא 2.5% לשנה.

חשוב לציין כי רמת הנוגדנים אינה מרמזת על חומרת המחלה ואין צורך במעקב אחר רמת הנוגדנים.

בחשד למחלת גרייבס נבדקים גם נוגדנים לרצפטור של TSH (הורמון המופרש מבלוטת יתרת המוח, היפופיזה, ונקשר לבלוטת התריס).


מהן ההוראות לנטילת אלטרוקסין?

יש ליטול את הכדור בבוקר, בצום, כחצי שעה לפני האוכל ובנפרד מתרופות אחרות, וזאת משום שמגוון רחב של תרופות נקשרות לאלטרוקסין או משנות את חומציות הקיבה ועל ידי כך מפחיתות את ספיגתו.

התרופות העיקריות שמפחיתות ספיגת אלטרוקסין הן – ברזל, קלציום וסותרי חומצה למינהן כגון לוסק (אומפרדקס).


מהם הטיפולים במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס על רקע מחלת גרייבס?

קיימות שלוש אופציות טיפוליות עיקריות:

1. טיפול תרופתי – תיונמידים – תרופת הבחירה לרוב הינה מרקפטיזול ובמקרים מסויימים ניתן טיפול בפרופילתיורציל. לרוב ניתן טיפול למשך כשנה – שנה וחצי, עם התאמת מינון ע"פ תפקודי תריס.

2. טיפול ביוד רדיואקטיבי – בלוטת התריס קולטת יוד ולכן ניתן להרוס את תאי הבלוטה ע"י יוד רדיואקטיבי. מרבית המטופלים יפתחו לאחר הטיפול תת פעילות.

3. ניתוח לכריתת בלוטת התריס – לרוב נעשה לרוב במקרים בהם לא ניתן לתת טיפול תרופתי עקב תופעות לוואי או חוסר תגובה טובה, במקרים בהם קיימת הוראת נגד למתן טיפול ביוד.


מהי בדיקת FNA לקשרים בבלוטת התריס?

Fine Needle Aspiration – FNA – זהו ניקור המתבצע על ידי שימוש במחט עדינה המוחדרת לעומק של  כ–3 ס"מ, תחת אולטראסאונד.

בעזרת המחט נשאבים תאים מהקשר בבלוטת התריס, הנמסרים לבדיקה ציטולוגית, לצורך אפיון שלהם והחלטה האם מדובר בקשר שפיר או ממאיר. הפעולה לרוב אינה כואבת (רמת כאב כשל לקיחת דם ורידי), היא פעולה פשוטה, קלה ונטולת סיכונים משמעותיים ומבוצעת ללא הרדמה כללית או מקומית.

נא הזינו את פרטיכם
במערכת לקביעת תורים