הורמוני בלוטת התריס T3 ו-T4 מיוצרים ומופרשים מבלוטת המגן הממוקמת בצוואר.
ה-T3 הוא ההורמון הפעיל, ו-T4 הופך ל-T3 ברמת התא. רמתם מווסתת על ידי הורמון שמופרש מבלוטת ההיפופיזה (במוח) ונקרא TSH.
כאשר הרמה של הורמוני בלוטת התריס עולה, הרמה של ה- TSH יורדת – מצב הנקרא פעילות יתר של בלוטת התריס. כאשר הרמה של הורמוני בלוטת התריס יורדת, רמת ה- TSH עולה – מצב הנקרא תת פעילות של בלוטת התריס.
הורמוני בלוטת התריס T3 ו-T4 מיוצרים ומופרשים מבלוטת המגן הממוקמת בצוואר.
ה-T3 הוא ההורמון הפעיל, ו-T4 הופך ל-T3 ברמת התא. רמתם מווסתת על ידי הורמון שמופרש מבלוטת ההיפופיזה (במוח) ונקרא TSH.
כאשר הרמה של הורמוני בלוטת התריס עולה, הרמה של ה- TSH יורדת – מצב הנקרא פעילות יתר של בלוטת התריס. כאשר הרמה של הורמוני בלוטת התריס יורדת, רמת ה- TSH עולה – מצב הנקרא תת פעילות של בלוטת התריס.
מקובל לחלק מצב של תת פעילות בלוטת התריס לשניים
- תת פעילות קלינית – כאשר רמת ההורמונים הפעילים T3 ו-T4 נמוכים מהנורמה.
- תת פעילות תת קלינית – כאשר רמת ההורמונים הפעילים T3 ו-T4 יחסית נמוכה, אך יש פיצוי מספק על ידי עליה בערכי TSH שמביאים את רמות ההורמון הפעיל לשיווי משקל חדש.
הורמוני בלוטת התריס קריטיים בהתפתחות ובגדילה התקינים הן בחיים העוברים הן בינקות והן בילדות. באדם הבוגר הם אחראים על המטבוליזם התקין. להריון השפעות משמעותיות על בלוטת התריס ועל תפקודה. הבלוטה גדלה ב- 10% בגודלה וייצור הורמוני בלוטת התריס עולה בכ- 50%.
בטרימסטר הראשון להריון, לעובר עדיין אין בלוטת תריס עצמאית מתפקדת ועל כן תלוי באם לאספקה של הורמונים אלו.
היפותירואידיזם בהריון מחולק לשניים
- היפותירואידיזם קליני בו רמות ה-TSH מוגברות לטרימסטר של ההריון וכן רמות FT4 נמוכות או כאשר רמות ה-TSH הן מעל 10mIU-L. היפותירודיאזם קליני קשור בסיכוי מוגבר ללידה מוקדמת, הפלות ומשקל לידה נמוך, כמו גם להשפעה שלילית על ההתפתחות הנוירו-קוגניטיבית של העובר.
- היפותירואידיזם סוב-קליני בו רמות TSH הן בין 2.5-10 mIU-L ורמות FT4 תקינות. העדויות לגבי ההשפעות השליליות של היפותירואידיזם סוב-קליני על ההריון והעובר המתפתח הן פחות חזקות מאשר לגבי היפותירואידיזם קליני.
ההמלצות הטיפוליות של איגוד התירואיד האמריקאי הן :
- נשים אשר מטופלות באלטרוקסין המתכננות הריון צריכות לשנות את מינון האלטרוקסין על מנת להביא את ערכי ה- TSH למתחת ל 2.5mIU-L.
- נשים שמטופלות טרום הריון באלטרוקסין, עם גילוי ההריון צריכות לעלות את מינון האלטרוקיסן ב 25-30%.
- נשים עם היפותירודיאזם סוב-קליני וכייל נוגדנים חיובי יטופלו באלטרוקסין.
- יעד הטיפול הוא להגיע לערכי TSH בתוך הנורמה לאותו טרימסטר.
- יש לבצע מעקב אחר תפקודי תריס מידי כחודש ולהתאים מינון בהתאם.
- השינוי ברמות אלטרוקסין הן מאוד אינדיבידליות ונעות בין 20%-80%.
10-20% מהנשים ללא הפרעה בבלוטת התריס הן בעלות כייל נוגדנים (כנגד מרכיבים של בלוטת התריס) חיובי, ומתוכן:
16% יזדקקו לטיפול באלטרוקסין במהלך ההריון
ו- 33-50% יסבלו מ-Post Partum Thyroiditis.
קיימים מחקרים המעידים על כך שכייל נוגדנים חיובי כשלעצמו הוא גורם סיכון להפלות ולידות מוקדמות.