קיימות 4 בלוטות פאראתירואיד בגופנו. אלו בלוטות קטנות הנמצאות בקטבים העליונים והתחתונים של בלוטת התריס בחלקה האחורי. באנשים מסוימים ניתן למצוא 5 ואף 6 בלוטות פאראתירואיד ולעיתים מיקומם אקטופי ויכול להיות בתוך התימוס, באזור בית החזה ואף בתוך בלוטת התריס עצמה.
בלוטת הפאראתירואיד מורכבת מתאי Chief שאחראיים על הפרשת הורמון PTH. הורמון הפרתירואיד (PTH) הוא הורמון שתפקידו לשמור על מאזן הסידן והזרחן בגוף. ה- PTH שומר על רמת הסידן היוני בדם בטווח צר, באמצעות השפעה על הכליות ועל העצם, ובעקיפין גם על ספיגת סידן ממערכת העיכול.
היפרפאראתירואידיזם ראשוני (PHPT) היא מחלה יחסית נפוצה, ששכיחה יותר בנשים ובעיקר מעל גיל 50. PHPT מתאפיינת בהפרשה מוגברת של PTH, ועי"כ רמות סידן גבוהות ורמות זרחן נמוכות בדם. לרוב מדובר בגידול שפיר של בלוטת הפרתירואיד (אדנומה), המייצרת PTH באופן בלתי מבוקר. רמת PTH גבוהה בנוכחות רמת סידן נמוכה (או תקינה) נצפית בדרך כלל במחלת כליות כרונית, חוסר ויטמין D ותת-ספיגה של סידן.
מרבית החולים מאובחנים כאשר הם אסימפטומטיים, כלומר כאשר העליה ב- PTH לא גורמת לסימפטומים. לעיתים עשויים להופיע סימפטומים קלים, כמו עייפות, חולשה, כאבי שרירים ועצמות, דיכאון ועוד. הסימפטומים של היפרפאראתירואידיזם והנזק שעשוי להיגרם עקב רמה גבוהה של ההורמון בדם הם שילוב של השפעת ה- PTH ושל ההשפעה של רמת הסידן הגבוהה. הם כוללים אבני כליות, מחלת עצם, הפרעה בתפקוד הכליות, חוסר תיאבון, בחילה, עצירות, שתיה מוגברת ומתן שתן מוגבר, הפרעה באיזון המלחים (אלקטרוליטים) בגוף, דלקת של הלבלב, הפרעות קצב, כיב פפטי ועוד.
הטיפול העיקרי להיפרפאראתירואידיזם ראשוני הוא טיפול ניתוחי, אך יש ויכוח באשר לתנאים בהם מומלץ לנתח ובאשר למועד המומלץ לניתוח במקרה של היפרפאראתירואידיזם אסימפטומטי, שהתגלה במקרה. אם מחליטים לא לנתח, אלא רק לעקוב, יש לבדוק באופן שגרתי וסדיר רמות סידן (מדי 6 חודשים), ולבדוק את תפקוד הכליות ואת צפיפות העצמות מדי שנה.
ניתוח מומלץ בחולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני בהם רמת הסידן בדם היא 1.0 mg/dL ומעלה מעל הגבול העליון של הנורמה, כאשר יש פגיעה כלייתית (פינוי קראטינין מופחת ב-30% מהצפוי), כאשר יש עדות לאוסטאופורוזיס בבדיקת צפיפות עצם וכאשר גיל החולה צעיר מ-50.
אם מחליטים על דחיית הניתוח, על החולים הסובלים מהיפרפאראתירואידיזם אסימפטומטי לעסוק בפעילות גופנית בונת עצם, להקפיד על שתייה מרובה (לפחות 8-6 כוסות מים ליום), לשמור על אספקת סידן של 1000 מ"ג ליום, לשמור על צריכת ויטמין D של 600-400 יח' ליום ולהימנע מתרופות שעשויות להעלות את רמת הסידן בדם.